פיצוי כספי עקב פגיעת ראש בתאונת דרכים

במקרים רבים, שבהם נגרמת פגיעת ראש, הפגיעה עשויה להביא באופן מובהק לפיצוי גבוה יותר כי היא עשויה לגרום נזק גדול. פגיעת ראש שיש בה נכות צמיתה עשויה להביא לפגיעה כמעט בכל תעסוקה אפשרית, ובהתאם גם לפגיעה פוטנציאלית בהשתכרות.

​

דוגמא לדברים אילו ניתן לראות בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה- ת.א. 675/06 דנית בר נ' הכשרת היישוב שבו דובר על הולכת רגל שנפגעה בראשה בתאונת דרכים. לתובעת נגרמה נכות קוגנטיבית, התנהגותית והפרעת הסתגלות עם תסמינים פוסט טראומטיים דכאוניים וחרדתיים בשיעור 30%. בית המשפט המחוזי התרשם כי הפגיעה בתפקוד של התובעת הייתה משמעותית בהרבה מהנכות הרפואית שלה, ולכן לצרכי חישוב הפיצוי התחשב בנכות תפקודית בשיעור כפול(!) של 60%.

 

חברת הביטוח של הנהג הפוגע ערערה על כך לבית המשפט העליון בטענה שבית המשפט המחוזי חרג מאוד בכך שחישב את הפיצוי לפי נכות כפולה מהנכות הרפואית של הנפגעת, אך הערעור נדחה (ע"א 4919/09 הכשרת היישוב נ' דנית בר) ובית המשפט העליון ציין את הדברים הבאים: "הערכת נכותו התפקודית של נפגע, היא מהנושאים המובהקים הנמצאים בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. כך בדרך כלל, וכך במיוחד בנפגעי ראש, שהערכת נכותם התפקודית אינה מהדברים הקלים, והפגיעה בכושר השתכרותם אף אינה חופפת בהכרח את הנכות התפקודית במישורי החיים האחרים".

​

פגיעת ראש יכולה לגרום לפגיעות קוגנטיביות כגון הפרעות דיבור, הפרעות זכרון, קשיי ריכוז, הפרעות שינה ועייפות, שיתוק של איברים וחולשה, כאבים נוירופטים, דיכאון, שינויים במצב רוח, אפתיה, נטייה לרגזנות וכעס. בהקשר זה ראו גם: "פיצוי על פוסט טראומה או נזק נפשי עקב תאונת דרכים" או "כיצד חברת ביטוח מנצלות רעה את הייחוד של נזקים נפשיים עקב תאונת דרכים"

 

למרות הדברים הנ"ל, גם כאשר מתרחשת פגיעת ראש, חברות ביטוח חובה נוהגות להעלות טענות שונות שמטרתן להפחית את הפיצוי למינימום האפשרי. מהניסיון שלנו כאשר נגרמת פגיעת ראש, הנפגע צפוי להיתקל בטענות כדוגמת הטענות הבאות:

​

• מדובר בפגיעה קלה, שלא גרמה לנכות קבועה, אלא לנכות זמנית לכל היותר.

 

• גם אם נגרמה לו נכות קבועה, מדובר בנכות שכבר הייתה קיימת לפני התאונה או אחרי התאונה, ושאינה קשורה אליה.

​

• גם אם יש קשר בין הנכות לתאונה, מדובר ב-"נכות על הנייר" בלבד, כלומר כזו שלא גרמה להפסד כספי כלשהו או אבדן רווחים.   

 

• גם אם נגרם הפסד כספי או אבדן רווחים, חברות ביטוח מנסות למצוא עליכם מידע שכביכול מסביר את ההפסד (לדוגמא: התנהלות כלכלית לא נכונה או נסיבות אישיות בחייכם וכו') בניסיון לנתק את הקשר בין ההפסד לתאונה.

 

כך חברות ביטוח נוהגות ליצור לעצמן "קלפי מיקוח" בהליך המשפטי, גם אם הן יודעות שהטענה לא בהכרח נכונה. על בסיס עמדת המיקוח ניתנת לנפגע הצעת פשרה לעתים מופחתת שלא משקפת את מלוא הנזק, ולעיתים אף בפער כספי גדול. 

 

חלק מהנפגעים נותנים הסכמה להצעה כזו מתוך תחושת ייאוש, חוסר כוחות להמשיך להיאבק, מצוקה כלכלית או חוסר הבנה שהפשרה נמוכה.

 

על מנת להפחית את הסיכויים להיווצרות מצב כזה, יש לתת ביטוי ראייתי לנזק שנגרם לכם מיד לאחר התאונה ובאופן קבוע על פני תקופה ארוכה אחרי (לקריאה נוספת, ראו: "עברתי תאונת דרכים מה עושים?").

 

לשם כך אתם זקוקים להנחייה וליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה המכיר את כל הטענות ושיטות הפעולה של חברות ביטוח כבר מהרגע הראשון לאחר התאונה. באופן כזה תוכלו לצפות מראש את טענות חברת הביטוח, ו"להקדים תרופה למכה" על ידי כך שתבטאו את הנזק שנגרם לכם בראיות ממשיות שלא ניתן יהיה לחלוק עליהן בהמשך.